מיכאל וולפה, מוזיקאי יוצר ואיש חינוך, נולד בתל-אביב בשנת 1960, חבר קיבוץ שדה בוקר מאז שנת 1982. למד קומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. השלים עבודת דוקטורט על הסימפוניה הבריטית במחצית השנייה של המאה העשרים במחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מכהן כפרופסור באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ומלמד במספר בתי ספר ומוסדות חינוך בירושלים וברמת הנגב, ביניהם התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות (יאס"א), התיכון לחינוך סביבתי והמכללה למוסיקה במצפה רמון. במשך שש שנים, שימש כמנהלו האמנותי של חג המוזיקה הישראלית עד שנת 2012. בראשית העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, במשך כעשור היה וולפה מעורב בפעילות החינוכית של בית טרזין בגבעת חיים, ועסק בחקר המוזיקה שחוברה בשואה. פירות מחקריו הולידו מספר עבודות יצירתיות, ביניהן השלמת יצירות של מלחינים שנספו בשואה, וחיבור יצירות בהשראתן.
וולפה זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בשנת 2009 ובפרס רוזנבלום לאומנויות הבמה של עיריית תל-אביב בשנת 2010 עבור מכלול עבודתו כמנהל אמנותי וכיוצר. בשנת 2014 זכה בפעם השנייה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים. בחודש דצמבר 2018 הוענק לו פרס שרת התרבות על שם יצחק נבון עבור תרומתו לטיפוח התרבות היהודית והישראלית.
בשנים 2015-2016 כיהן וולפה כמנצח ראשי ומנהל אמנותי של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. כיום הוא ממשיך להוביל את פסטיבל "צלילים במדבר", בקיבוץ שדה בוקר שבמועצה האזורית רמת הנגב, המוקדש למוזיקה ישראלית על כל גווניה וסגנונותיה אותו ייסד במועצה האזורית רמת הנגב בשנת 1998, ומכהן אף כמנהל אמנותי של פסטיבל "פסנתרים" בתיאטרון ירושלים, אשר הוא נמנה על מייסדיו בשנת 2013.
יצירותיו של וולפה (כמאה יצירות עד כה) כוללות מגוון של סוגות, ביניהן מוסיקה קאמרית, מוסיקה תזמורתית, מוזיקה למקהלות, שירים פופולריים, עיבודים, מוסיקה לפסנתר ומוסיקה קהילתית, שחיבורה נטוע בפעילותו היוצרת בקהילה הקיבוצית בה הוא חבר. כמו כן חיבר וולפה מגוון של מאמרים בנושאים שונים - מוזיקה ישראלית אמנותית ופופולרית, מוזיקה תזמורתית במאה העשרים, מאמרים על יצירותיהם של מלחיני עבר והווה, הגות חברתית ותרבותית.
מרבית יצירותיו לא יצאו לאור עדיין, ומצויות ברשותו. חלק נכבד מהן מוצג באתרים שונים ברשת.
צילום פורטרט: שמעון יאיר כהן
